לאחרונה, מגישת החדשות תמר איש שלום פרסמה סרטון בו היא ואודי סגל נקרעים מצחוק ממילה מצחיקה שהם שמעו פעם ראשונה בחיים- "טריקינג".

במקרה לגמרי, אנחנו קהילת טריקשראל שמשתדלים לפתח את הספורט בארץ כבר משנת 2006, ישבנו בבית, ראינו את זה ולא האמנו.

יכול להיות שהספורט טריקינג עד כדי כך לא מוכר? 

איך זה הגיוני שכולם יודעים מה זה קפוארה, פארקור וברייקדאנס ורק טריקינג נשאר מאחור?

אז יש כמה סיבות לכך:

1. השם "טריקינג"-

מה שמשותף לפארקור, ברייקדאנס וקפוארה זה השם הייחודי שלהם. בן אדם שלא מכיר אף אחד מהענפים האלה וישמע את השם לא ידע במה מדובר ואפילו יתעניין לשמוע. טריקינג זה סיפור אחר. למילה טריקינג יש המון פירושים ואדם שתספר לו שמה שאתה מתאמן בו זה טריקינג אז הוא ישר יקח את זה למקום אחר. "אהה אתה עושה טריקים של קלפים", "מה אמרת? טווארקינג?!". 

הנה סיפור אישי- כשהדרכתי טריקינג במחנה קיץ בארה"ב המנהלים סירבו לקרוא לחוג שלי טריקינג. ניהלתי אינסוף מלחמות איתם. מסתבר שההגדרה של טריקינג אצלם זה משהו שלא אומרים ליד ילדים… 

2. קשה להבין טריקינג-

כל אחד מאיתנו שהתאמן בחוץ מכיר את כל התגובות הנדושות של אנשים שלא מבינים מה זה טריקינג (ראה ערך: מאגלים) .

סגנון תגובה אפשרית אחת תהיה:

 "מה זה? זה פארקור/קפוארה/ברייקדאנס/טייקוואנדו/קארטה/התעמלות קרקע/מחול מודרני/מחול פוסט מודרני/מחול ניאו קלאסי/יוגה/קפיצה לרוחק/ קפיצה לעומק/קפיצה לרוחב/כדורגל/שחייה צורנית/פוקר/מרוץ סוסים/היאבקות עכברושים/תחרות אכילת נקניקיות???"

הם באמת ינחשו כל דבר. כל דבר חוץ מטריקינג!

הסיבה לכך נובעת מהעובדה שהבסיס לטריקינג נוצר משילוב של כמה ענפי ספורט. אבל זה רק הבסיס. חשוב להסביר לאותם אנשים שזה ספורט בפני עצמו והיום הטריקרים מבצעים תרגילים וחיבורים (קומבואים) שאי אפשר לראות בשום מקום אחר.

סגנון תגובה שני שמאגל יכול לתת יהיה:

"אההה בטח שאני יודע מה זה. תעשה סלטה!"

ועכשיו לך תסביר לו שבעיטת הג'קנייף שהרגע עשית קשה פי 7 מסלטה אחורית פשוטה. ואפשר להבין אותו. מאגלים אוהבים סלטה אחורה מהסיבה הפשוטה שאת התרגיל הזה הם יכולים להבין. בעיינים של אדם שלא ניסה ללמוד טריקינג סלטה אחורה נראת כמו הדבר הכי קשה שבן אדם יכול לעשות בתחום הזה. אני לא אומר שסלטה אחורה זה לא קשה, לי בתור ילד לקח יותר משנתיים שלמות ללמוד לנחות אותה. אבל ברגע שנכנסתי לעולם הטריקינג הבנתי שזאת רק ההתחלה ותרגילים כמו ג'קנייף, צ'יט 900, סנאפו סוויפ וכו'.. לקחו לי הרבה יותר שעות עבודה ומחשבה מסלטה פשוטה. בקיצור, בשביל להבין את המורכבות של עולם הטריקינג צריך להזיע.

3. לא רואים מספיק טריקינג בחוץ-

קפוארה דואגים לעשות הודות (מעגלי קפוארה) ברחוב, בסיסו של הפארקור הוא ברחבי העיר, ולמי לא קרה (לפחות בשנות ה2000) שהוא הלך ברחוב ונתקל בבאטל ברייקדאנס. כל הפעולות הללו מפיצות ומפרסמות את ענפי הספורט ברבים וגורמות לילדים לרצות להיות חלק או להורים לחפש את החוג הקרוב למקום מגורייהם כדיי שהילד שלהם יוכל לפתח את הכישרון שלו. 

בטריקינג זה סיפור אחר. רוב האימונים נעשים באולם וכמעט ואין אירועי טריקינג במרחב העירוני. אפילו שקיימים ברחבי הארץ 13 מרכזי חוגים של טריקינג, הספורט שלנו נשאר לא מוכר וחבל.

אז מה עושים עם המצב?

-ממשיכים להתאמן בכל הכח! הדבר הראשון שחשוב לזכור זה שכל עוד אנחנו מתאמנים הטריקינג חי ובועט (ומסלטט).

-להסביר למאגלים שזה טריקינג ולא פארקור. קחו דוגמא מרועי צוק שייצג אותנו בכבוד בנינג'ה ישראל.

-לפרסם במדיה החברתית סרטונים עם ביצועים שלכם. כמו שכולנו יודעים הפרסום כיום מתבצע באינסטגרם, בטיקטוק ושאר המדיות שהדור הצעיר משתמש בהם. קל להשיג חשיפה. תשתדלו תמיד לתייג אותנו @tricksrael_israel

-לארגן אימונים בחוץ. רוצים להתאמן עם החברים? מעולה! תכתבו בקבוצת הוואצפ של אימוני הדשא (בפורמט שבתיאור הקבוצה) ונצא להתאמן! ככה יותר אנשים יחשפו לטריקינג! ואז נעשה את מה שדיברנו עליו בסעיף השני 🙂

לינק לקבוצה: https://chat.whatsapp.com/DagPhU9byGPGyLS2hrI2yk  (קבוצה לפרסום אימוני דשא בלבד)

-לפתוח מרכזי טריקינג חדשים. אם אתם/ן בני/בנות 16 ומעלה ואכפת לכם/ן מעולם הטריקינג, תדעו לכם/ן שבכל שנה מתקיים קורס מאמני/מאמנות טריקינג באולם מבוזה! מלבד עבודה כיפית ומספקת, פתיחת חוגים חדשים תגדיל משמעותית את קהילת הטריקינג. 

לפרטים על הקורס הבא ניתן לפנות למנהל הקורס- דור "קופסקי" דבס- 050-878-1410.

כל מי שמתמיד ומתאמן בטריקינג יודע טוב מאוד למה הוא ממשיך לעשות את זה. אין איך לתאר את התחושה העילאית של לנחות תרגיל או קומבו חדש או את ההוואי הקהילתי שאנחנו יוצרים באימונים משותפים. אני אישית הכי נהנה לצלם את ההתקדמות שלי במשך תקופה ובסוף לערוך ולהעלות סרטון שמראה את ההתקדמות שלי (סמפלר). כל הדברים האלה מרימים את המוטיבציה ומעבר לכך מלמדים אותנו שיעורים חשובים על החיים- על החוזקות והחולשות שלנו, על התמודדות עם קשיים, על החשיבות של כח רצון ועבודה קשה ועוד דברים שבלי הטריקינג לי לפחות לא היה ערך כלפייהם.

טריקינג זה החיים שלי ושל עוד המון טריקרים בארץ. אז אם אתם אוהבים טריקינג כמוני, צאו החוצה ותפיצו את הבשורה. שלא יהיו עוד אודי סגלים שצוחקים ולא יודעים אפילו על מה.

שלכם,

עמרי שחר